מערכת המס בישראל – שינויים מוצעים

מערכת המס הישראלית שבסיסה נחקק על בסיס השיטה האנגלוסקסית, עברה שינויים רבים במשך השנים. שינויים אלה הוסיפו לחקיקה, תיקנו אותה, אולם לא שינו את עקרונות היסוד שבה.

למערכת נוסף בשנת 1975 חוק מס ערך מוסף שהוא הבסיס לחקיקת המיסוי העקיף, ובכך השלים למערכת מס הכוללת הן מיסוי ישיר והן מיסוי עקיף.

פקודת מס הכנסה מחייבת במס לפי מקורות הכנסה (סעיף 2 לפקודה). נשאלת השאלה מדוע יש צורך במקורות הכנסה נפרדים.

כיום הפרדה זו בין המקורות מביאה לתוצאות הבאות:

• שיעור מס התחלתי גבוה יותר על הכנסה שאינה מעסק או ממשכורת.

• מגבלות בקיזוז הפסדים, כך שרק הפסד מועבר מעסק יהיה ניתן לקיזוז בשנים הבאות, וכן מגבלות נוספות בקיזוז.

• פטורים והקלות הרלוונטיים רק לסוג הכנסות מסוים.

נשאלת השאלה האם קיימת עדיין הצדקה לשמור את המקורות השונים לצורך מגבלות אלה? האם יש סיבה מדוע רק הפסד מעסק יהיה ניתן לקיזוז בשנים הבאות, ולא הפסד מריבית למשל, או הפסד מנכס? לדעתי, מגבלות אלו אינן הגיוניות במערכת המודרנית. אם הכנסה מסוימת חייבת במס שולי- אין סיבה שלא לאפשר הפסד ממנה, שיתקזז כנגד הכנסה אחרת החייבת באותו שיעור מס גם בשנים הבאות. למעשה, לא מצאתי כל הגיון למגבלות אלה, למעט גביית מס גבוה יותר.

שאלה דומה עולה בהקשר של דוחות מאוחדים של חברות. מדוע להגביל זאת לחברות תעשייתיות בנות קו ייצור אחד? מדוע לא לאפשר דוחות מאוחדים בכל מקרה של החזקה של 100% בחברת בת? או לחלופין לאפשר לחברת הבת להיות שקופה, כפי שאזכיר בהמשך דברי.

ואם אנו עוסקים במגבלות על קיזוזי הפסדים, נותרנו עם שתי מגבלות שיש מקום להעלותן לדיון: הפסדי הון מתקזזים אך ורק כנגד רווחי הון, והפסדים מחו"ל מתקזזים קודם כנגד רווחי חו"ל- האם יש בכך הגיון? לגבי הפסדי ההון ניתן לומר שמגבלה זאת הגיונית לאור שיעור המס הנמוך יותר החל על רווחי ההון, לפיכך אין לאפשר לקזז הפסד כאמור כנגד רווח מהכנסה מיגיעה אישית. לדעתי הפתרון נמצא במקום אחר, יש לאפשר קיזוז אבל לא במלוא הסכום, דהיינו השימוש יהיה בגובה מחצית הסכום, ובכך ישתוו התנאים של הרווח וההפסד. לגבי הפסדי חו"ל ניתן להבין את המגבלה שכן אם יהיה רווח המס לעיתים לא ישולם בישראל, אולם אין סיבה לכך שבין הפסדים ממקורות שונים בחו"ל לא ניתן יהיה לקזז, כלומר הפסד מחו"ל כנגד רווח מחו"ל. למשל, למגבלת קיזוז הפסדים בין שתי חברות שקופות (LLC  ) בארצות הברית אין שום הגיון כלכלי למעט הרצון לגבות יותר מס.

בהקשר החברות השקופות הקיימות במדינות שונות בחו"ל, לא ברור מדוע לא נעשה ניסיון אמיתי להכניס לפקודה את האפשרות של שימוש בחברה שקופה שאינה משפחתית או חברת בית. המחוקק יודע להתמודד עם חברת בית, יודע להתמודד עם שותפויות, יודע להתמודד עם חברה להחזקת נכסי נאמנות, כולם גופים השקופים לצורכי מס אבל תאגידית בעלי אחריות מוגבלת. אם הסיבה היא תכנוני מס אפשריים, הרי שבכוונת המחוקק לתקן את פרק השותפויות יש מקום בהחלט ראוי להוספת התייחסות לחברות השקופות.

בתיקון פרק השותפויות בפקודה ראוי בעיני להוסיף התייחסות ואפשרות לחלוקת רכוש בעין בין שותפים. פעמים רבות מוצאים עצמם שותפים ואפילו בני משפחה בדילמה של ניהול רכוש משותף וברצון לחלקו ביניהם. מצב זה מוביל ללא מעט עימותים וקשיים, כאשר הסיבה העיקרית היא חיובי מס גבוהים בפירוד.

ואם אנו עוסקים בחקיקה שהייתה והופסק יישומה הרי אלו פרקי שיחלוף הנכסים. בעבר, ניתן היה למכור נכס ולא להתחייב במס אם רכשת נכס אחר, בעיקר כשמדובר על נכסי מקרקעין. זהו כלי נפלא להנעת הכלכלה והפעילות הכלכלית, שהרי מה עדיף למשק: שהכסף יישאר בשוק ההון ובמקרים רבים בחו"ל, או שנעודד המשך פעילות בישראל? התשובה לדעתי ברורה מאליה, ועל כן לא ברור למה פרק זה שהוכנס כהוראת שעה לא חודש.

את סופו של מאמר זה אני רוצה להקדיש דווקא למיסוי העקיף, וביתר דיוק למע"מ על שירות שניתן לתושב חוץ. חוק מע"מ הנו חוק טריטוריאלי המטיל מס על פעילות הנעשית במדינת ישראל. כך גם במדינות אחרות שמס עקיף אצלן מוטל על פעילות בשטחן. פועל יוצא מכך הוא שעל יבוא חל מע"מ, ועל יצוא חל מע"מ בשיעור אפס. אחת הסיבות לשיטה זו היא שמקבל השירות, גם אם הוא עסק, לא יכול לקזז את המע"מ ששולם במדינה זרה.

שירות לתושב חוץ משמעותו יצוא של שירותים לחו"ל, על כן יש להחיל בגינו מע"מ בשיעור אפס וכך גם קובע סעיף 30 ( א ) ( 5 ) לחוק מע"מ. אך מה קורה כאשר המשלם הוא תושב חוץ, אולם יש גם נהנה ישראלי לעסקה, למשל עסקת תיווך בין צד זר לישראלי? על פי הסייגים של הסעיף, תשלום כאמור חייב במע"מ, מקבל החשבונית הוא תושב חוץ שאינו יכול לקזז תשומות, ונמצאנו מטילים מס נוסף של 17% על העסק. נוסח החוק היום והפסיקה הביאו לכך שעקב שיעורי המס הגבוהים בשל חיוב זה, עד כדי 70% מס, עסקאות כאמור יוצאות מישראל לחברות הפועלות בחו"ל. הגיע הזמן לבטל עודף חיוב זה, והתוצאה תהיה חזרת פעילות לישראל שברחה בשל הנטל.