במכון אנחנו חוקרים בעיות וכשלים מבניים במטרה למצוא להם פתרונות ישמים וברי קיימא

הישגי המכון

תחרות באשראי ובשירותים פיננסיים

(הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים הבנקאיים והפיננסיים הנפוצים בישראל)

ביוני 2015 מונה מנכ"ל המכון, דרור שטרום, לעמוד בראש ועדה ציבורית להגברת התחרות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים. המלצות הוועדה פורסמו בספטמבר 2016 ואומצו בחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל שנחקק בכנסת בשנת 2017. משמעותן העיקרית של המלצות הוועדה היא הבאת התחרות לסקטור משקי הבית והעסקים הקטנים, המשלמים כיום מחירים גבוהים בהרבה מסקטורים אחרים בשל חסמי תחרות והיעדר כוח. בעקבות החקיקה אירעו שינויים רבים בשווקים: חלה ירידה בעמלות כרטיסי האשראי, מוקם בנק דיגיטלי חדש לראשונה מזה 48 שנה, הופרדו שתי חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים (פועלים ולאומי),חברות פינטק ומתווכי רשת קיבלו רשיונות, נעשו שינויים בתשתית למתן שירותים פיננסיים וביכולת השוואת העלויות הפיננסיות וצפויה התחלת תחרות בפועל במתן אשראי בעיצומה של שנת 2021.

מנקים את השחיתות ברשויות המקומיות

(קמפיין פייסבוק - תמצאו פראייר אחר, 2018)

למעלה משנתיים עורך המכון מחקר אמפירי בנושא שחיתות בשלטון המקומי. לקראת הבחירות המקומיות, השקנו קמפיין פייסבוק במטרה להנגיש מידע לגבי התפרשות השחיתות ברשויות המוקמיות בישראל ולהעלות מודעות להיקף התופעה ונזקיה.

תיקון חוק ההגבלים העסקיים - הרפורמה שאמורה להפוך את רשות ההגבלים לרשות התחרות

(תיקון חוק ההגבלים - רפורמת רשות התחרות, 2018)

ב-25 בדצמבר 2018, אישרה ועדת הכלכלה לקריאה שנייה ושלישית את הרפורמה שתהפוך את רשות ההגבלים לרשות התחרות ותעניק לה סמכויות לטיפול בבנקים ובחברות הענק במשק, ובינואר 2019 אושר התיקון לחוק התחרות הכלכלית (לשעבר חוק ההגבלים העסקיים). המכון תמך אקטיבית ברפורמה ואף הציע מספר שיפורים שהתקבלו, ביניהם המנדט של הרשות לטפל בכלי הפיקוח על מונופולים גם בחברות ענק שמרכזות שליטה בפחות מ-50% מהשוק.

הפורום לאסטרטגיית-על לישראל

(דו"ח אסטרטגיית -על לישראל, 2017)

הפורום לאסטרטגיית-על הוקם ביום העצמאות ה-65 למדינת ישראל ע"י מוסד שמואל נאמן בשיתוף עם המכון. על שורות הפורום נמנו כמאתיים מבכירי האקדמיה, הממשל, המגזרים העסקי, המשפטי והביטחוני. ב-28 במאי 2017 קיבל נשיא המדינה, ראובן ריבלין, את דו"ח "אסטרטגיית-על לישראל" בביתו.

הועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל

(ועדת צמח, 2015)

במסגרת כינון מתווה הגז, הגיש המכון לועדת צמח עמדות מפורטות, מנומקות ומבוססות מחקר. המכון התנגד למתווה הגז ואף לקח חלק בהליכים לביטולו וצמצומו של המתווה בכנס ובבג"צ.

הועדה לבחינת מטה ראש הממשלה

(דו"ח הועדה, 2012)

בשל טענות לכמות הולכת וגדלה של מינויים אישיים ובעייתיים תחת הכותרת "משרת אמון" במשרד רוה"מ, הוקמה ועדה ציבורית לבחינת תפקוד ואיוש המטה. הועדה שקדה על בחינת ההסדרים שננהגו עד אז, קיימה שמיעה של ממלאי תפקידים בכירים בעבר ובהווה והגיעה למסקנות מפורטות בדבר צמצום משרות האמון והתנייתן בדרישות מקצועיות מפורטות. מנכ"ל המכון נמנה על חברי הועדה.

הצוות לשיפור עבודת המטה ויכולות הביצוע של משרד הממשלה

(ועדת המשילות, 2011)

הדו"ח הצביע על חמישה כשלים מבניים בשירות המדינה בנושאים של מימוש וביצוע מדיניות; בירוקרטיה מכבידה; ניהול המשאב האנושי בשירות המדינה; היעדר ראייה מערכתית ושיתופי פעולה רוחביים; יכולת החשיבה, תכנון המדיניות, המדידה והבקרה. עקב כך החליטה הממשלה על הקמת צוות 'לשיפור עבודת המטה ויכולת הביצוע של המשרדים'. הממשלה אימצה את המלצות הצוות.

הוועדה לצמצום הריכוזיות

(ועדת הריכוזיות, 2011)

ערב הקמת ועדת הריכוזיות, גיבש המכון הצעת חוק פרטית לטיפול בנושא הריכוזיות. ההצעה הוגשה למליאת הכנסת ושימשה בסיס וזרז להקמת ועדת הריכוזיות והכנת חוק הריכוזיות. למכון היו הסתייגויות מהותיות מהצעת חוק הריכוזיות ואלו התקבלו בחלקן בועדת הכספים של הכנסת, ובהמשך אומצו בכנסת בחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות שנחקק בשנת 2013. (תמונה By zeevveez cc: flickr )

הועדה לשינוי כלכלי חברתי

(ועדת טרכטנברג, 2011)

המכון לקח חלק פעיל בצוות יוקר המחיה שהתכנס במסגרת הועדה ואף נטל חלק מהותי בגיבוש המלצות הועדה בתחומי התחרות והרגולציה.

הקמת בית משפט כלכלי

(הצעה לתיקון חוק בתי המשפט, 2010)

המכון פעל להקמת בית דין לסוגיות כלכליות במטרה לייעל את המערכת ולתת מענה לבעיית ההכרות הסותרות בעניינים בעלי אופי מסחרי. עיקרי הצעת המכון כללו דרישה כי הכרעות בעניינים כלכליים ינתנו על ידי שופטים הנמנים על המחלקה הכלכלית בלבד וכן יצירת תשתית מאפשרת להתמקצעות של השופטים. ביולי 2010 התקבל התיקון בכנסת ובדצמבר אותה השנה הוקמה המחלקה הכלכלית הראשונה בישראל.

הקמת מנהלת תחליפי הנפט במשרד ראש הממשלה

(הקמת מנהלת תחליפי הנפט, 2010)

בעקבות תגליות הגז הטבעי המכון לתכנון כלכלי יזם וקידם את הקמתה של מנהלת תחליפי הנפט במשרד ראש הממשלה, במטרה להמריץ ולהניע את מהלך המעבר לתחליפי דלקים, הן מטעמים כלכליים והן מטעמים לאומיים.

שכר הבכירים במשק

(חוות דעת למשרד המשפטים, 2010)

לתפישת המכון, הכלל המנחה הוא שיש לתת למשקיעים ולגופים המוסדיים להחליט את החלטותיהם לגבי אטרקטיביות ההשקעה בחברה זו או אחרת לפי שיקולי היעילות וטובת ציבור המשקיעים והחוסכים בראש ובראשונה, ובגדר זה למקם את "שיקול המוסריות", לפי הבנתם. יחד עם זאת, יש מקום אחד להתערבות בנושא שכר הבכירים והוא בחברות המסונפות לקבוצה הבנויה כ"פירמידה". הצעת המכון היא שחברות אלו יקבעו מנגנון שכר אשר מותנה בביצועים לטווח ארוך.

פתרון משבר הדיור באמצעות הפחתת הריכוזיות בשוק הקרקעות לדיור

(מונופול מנהל מקרקעי ישראל, 2009)

המכון הופיע בפני צוות 100 הימים של הממשלה החדשה, הציג את עבודתו בדבר המשבר הצפוי בשוק הדירות והשפיע על הצורך בהגשת הצעת החוק לטיפול בנושא. בעקבות הופעת מנכ"ל המכון בועדת הכלכלה הוכנס לחוק סעיף המונע ריכוזיות בבעלות במקרקעין באזורים ספציפיים. גם לאחר החוק, המכון המשיך להתריע על ההשלכות של בעיית הריכוזיות שלא טופלה, כמו מונופול מנהל מקרקעי ישראל.

ישראל כמרכז פיננסי

(ועדת אריאב, 2008)

המכון עמד בראש צוות מומחים והגיש מסמך עבודה מפורט לועדת אריאב בנושא "ישראל כמרכז פיננסי". דו"ח הצוות כלל המלצות מפורטות לתיקוני חקיקה אשר יסירו מכשולים וחסמים בפני תנועה של עסקים בינלואמיים לישראל. למעט תיקון בפקודת מס הכנסה הפוטר משקיעים זרים ממס בישראל על מכירת מניות בחבורת ישראליות בהן השקיעו, בשל המשבר הכלכלי שפרץ סמוך לאחר מכן נסתיימה עבודת הוועדה בלא שנעשה דבר עם מסקנותיה ותובנותיה.