חזון המכון

המכון הישראלי לתכנון כלכלי פועל לעיצובה של כלכלת ישראל ככלכלה תחרותית,חופשית, ונטולת חסמים, המעודדת יזמות, חדשנות וצמיחה.

המכון הוקם בשנת 2006 במטרה לזהות ולחקור בעיות מבניות וכשלים אשר משפיעים מהותית על תפקוד הכלכלה ולהציע פתרונות זמינים ומעשיים שיובילו לשינוי משמעותי לטווח ארוך. מטרה זו באה לידי ביטוי בכל פעולות המכון, החל מבחירת תחומי המחקר, דרך תכנון המתודה היישומית ועד לעיבוד הממצאים ולניסוח ההמלצות.

בכלכלה חופשית, תפקיד הממשלה מתמקד בארבעה אפיקים מרכזיים: יצירת ודאות עסקית, טיפול בכשלי שוק, הקמת תשתיות חזקות לחדשנות וסיוע בקידום ופיתוח מנועיצמיחה ותחרות במשק.

מזה שנים רבות, המשק הישראלי עתיר מונופולים ומוקדי כוח. גורמי כוח אלה פוגעים בציבור ביוקר מחיה גבוה, בפוטנציאל הצמיחה והיזמות במשקו בכניסת עסקים חדשים, ובפרט עסקים קטנים ובינוניים. למטרה זו הם מסתייעים לא אחת ברגולציה עודפת, כמו גם בחוקים מיושנים הפועלים לטובתם. בהינתן סביבה זו, ברור כי המשק הישראלי מאופיין ביוקר מחיה הולך וגואה, שוק הון לא תחרותי, שחיתות חוצת מגזרים וועדי עובדים המסוגלים להשבית את שערי המשק בפני ייצוא וייבוא. משילות חלשה של משרדי הממשלה ופיקוח מזערי של הכנסת, משמרים מצב זה ואינם מאפשרים מיצוי הפוטנציאל הכלכלי של המשק.

אנו מאמינים ביצירת מתווה כלכלי המבוסס על שקיפות, תחרות ונחישות בטיפול בכשלי השוק. מתווה זה כרוך בשינוי ה'קוד הגנטי' של התרבות הכלכלית בישראל. לשם כך, אנו פועלים לשינוי התרבות העסקית הרווחת במגזרים מסוימים של המשק ולזיהוי וחשיפה של מגנוני עיוות הקצאת מקורות, פרוטקציוניזם ונפוטיזם. במקביל, אנו מעודדים את מוסדות המדינה לפעול ל"הגדלת העוגה": יצירת התשתיות, זיהוי והאצת מנועי הצמיחה ומתן הוודאות והסיוע הנדרשים עבורם.

לקידום החזון שלנו, אנו פועלים בערוצים שונים – יצירת תשתית מחקרית איתנה כבסיס לפעילות, שיתוף פעולה עם גופים אזרחיים ומחקריים והעלאת הדברים לסדרהיום באמצעות יצירת דיון ציבורי והצפתם בפני מקבלי ההחלטות ונבחרי ציבור מכל הקשת הפוליטית.

צוות המכון

הישגי המכון

תחרות באשראי ובשירותים פיננסיים

(הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים הבנקאיים והפיננסיים הנפוצים בישראל)

ביוני 2015 מונה מנכ"ל המכון, דרור שטרום, לעמוד בראש ועדה ציבורית להגברת התחרות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים. המלצות הוועדה פורסמו בספטמבר 2016 ואומצו בחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל שנחקק בכנסת בשנת 2017. משמעותן העיקרית של המלצות הוועדה היא הבאת התחרות לסקטור משקי הבית והעסקים הקטנים, המשלמים כיום מחירים גבוהים בהרבה מסקטורים אחרים בשל חסמי תחרות והיעדר כוח. בעקבות החקיקה אירעו שינויים רבים בשווקים: חלה ירידה בעמלות כרטיסי האשראי, מוקם בנק דיגיטלי חדש לראשונה מזה 48 שנה, הופרדו שתי חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים (פועלים ולאומי),חברות פינטק ומתווכי רשת קיבלו רשיונות, נעשו שינויים בתשתית למתן שירותים פיננסיים וביכולת השוואת העלויות הפיננסיות וצפויה התחלת תחרות בפועל במתן אשראי בעיצומה של שנת 2021.

מנקים את השחיתות ברשויות המקומיות

(קמפיין פייסבוק - תמצאו פראייר אחר, 2018)

למעלה משנתיים עורך המכון מחקר אמפירי בנושא שחיתות בשלטון המקומי. לקראת הבחירות המקומיות השקנו קמפיין פייסבוק במטרה להנגיש מידע לגבי התפרשות השחיתות ברשויות המוקמיות בישראל ולהעלות מודעות להיקף התופעה ונזקיה.

תיקון חוק ההגבלים העסקיים - הרפורמה שאמורה להפוך את רשות ההגבלים לרשות התחרות

(תיקון חוק ההגבלים - רפורמת רשות התחרות, 2018)

ב-25 בדצמבר 2018, אישרה ועדת הכלכלה לקריאה שנייה ושלישית את הרפורמה שתהפוך את רשות ההגבלים לרשות התחרות ותעניק לה סמכויות לטיפול בבנקים ובחברות הענק במשק, ובינואר 2019 אושר התיקון לחוק התחרות הכלכלית (לשעבר חוק ההגבלים העסקיים). המכון תמך אקטיבית ברפורמה ואף הציע מספר שיפורים שהתקבלו, ביניהם המנדט של הרשות לטפל בכלי הפיקוח על מונופולים גם בחברות ענק שמרכזות שליטה בפחות מ-50% מהשוק. קרדיט לתמונה: פורטל 'תשתיות'

להישגים נוספים