למה כל כך יקר פה? בחינת סל הצריכה
למה כל כך יקר פה? בחינת סל הצריכה
בשנת 2011 החל המכון הישראלי לתכנון כלכלי לעסוק ביוקר המחיה בישראל. עיקר הפעילות שלנו בתחום בא לידי ביטוי בבחינת סל הצריכה של משקי הבית בישראל, על בסיס נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. במסגרת המחקר אמדנו את התמורות השונות בסל הצריכה בין השנים 1987-2010, תוך בחינת השפעותיהן על החמישונים הנמוכים. בין מאות הסעיפים שנמדדים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחרנו להתמקד בחלק הארי של סל ההוצאות ובסעיפים בהם חלו השינויים המשמעותיים ביותר, ביניהם סעיפי הדיור, המזון, החינוך, הדלק, החשמל והמים. שלא במפתיע, נמצא כי ההוצאה על סעיף הדיור עלתה באופן משמעותי והיא מהווה בממוצע כרבע מהוצאות משקי הבית בכל חתכי האוכלוסייה. לצד עלייה זו ניכרת עלייה משמעותית בהוצאה על בריאות, חינוך, חשמל ודלק. לעומת זאת, בתחום המזון מסתמנת מגמה הפוכה, לפיה משקי הבית בישראל, בדגש על החמישונים הנמוכים, הקטינו את אחוז ההוצאה שלהם על צריכת מזון.
בשנת 2011 החל המכון הישראלי לתכנון כלכלי לעסוק ביוקר המחיה בישראל. עיקר הפעילות שלנו בתחום בא לידי ביטוי בבחינת סל הצריכה של משקי הבית בישראל, על בסיס נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. במסגרת המחקר אמדנו את התמורות השונות בסל הצריכה בין השנים 1987-2010, תוך בחינת השפעותיהן על החמישונים הנמוכים. בין מאות הסעיפים שנמדדים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחרנו להתמקד בחלק הארי של סל ההוצאות ובסעיפים בהם חלו השינויים המשמעותיים ביותר, ביניהם סעיפי הדיור, המזון, החינוך, הדלק, החשמל והמים. שלא במפתיע, נמצא כי ההוצאה על סעיף הדיור עלתה באופן משמעותי והיא מהווה בממוצע כרבע מהוצאות משקי הבית בכל חתכי האוכלוסייה. לצד עלייה זו ניכרת עלייה משמעותית בהוצאה על בריאות, חינוך, חשמל ודלק. לעומת זאת, בתחום המזון מסתמנת מגמה הפוכה, לפיה משקי הבית בישראל, בדגש על החמישונים הנמוכים, הקטינו את אחוז ההוצאה שלהם על צריכת מזון.
