צעדים לצמצום העוני בישראל

מחקר והמלצות למדיניות כלכלית
2007

שיעור העוני במדינת ישראל הנו מהגבוהים ביותר בקרב מדינות ה-OECD וממשיך לטפס בקצב מהיר. בשנת 2007 חבר המכון הישראלי לתכנון כלכלי לחברת מודלים כלכליים בע"מ בניסיון לרדת לשורש הכלכלי של תופעת העוני בישראל, במטרה ליצור מסד תובנות המשרטטות מתווה אפשרי לפתרונה, מתוך חשש כי הגידול בהיקף התופעה נובע מהעדר מדיניות ממשלתית בנושא. ממצאי המחקר מעלים כי הטיפול הנכון בבעיית העוני צריך להתמקד באוכלוסיות מוטות עוני, בין היתר באמצעות הגדלת ההשקעה המשקית בחינוך מיטבי (דוגמת יום לימודים ארוך) והעלאת שיעור ההשתתפות של אוכלוסיות החרדים והערבים בכוח העבודה, כאוכלוסיות הנמצאות במרכז הכובד של בעיית העוני. הצעה זו מובאת כחלופה לפתרון המצוי, שמיצויו במתן קצבאות אוניברסליות, ללא הבחנה בין נזקקים יותר לפחות. המלצות המחקר כוללות בין היתר: ביטול המע״מ לכל סעיפי המזון המהווים הוצאה משמעותית בקרב משפחות בשכבות החלשות, חובת דיווח שנתי על הכנסות לכל אוכלוסיית ישראל באופן שיגביר את השקיפות ויסייע לחלוקה צודקת של סיוע ממשלתי, צמצום ניכר בהעסקת עובדים זרים לשם עידוד התעסוקה המקומית והנהגת חובת פנסיה אקטוארית לשם מיגור העוני בקרב האוכלוסייה המבוגרת. אנו מעריכים כי יישום המלצות אלו יסייע בעידוד תעסוקה והשכלה, וכפועל יוצא יביא להפחתה במספר משקי הבית העניים בישראל, בהשקעה שאינה גבוהה. נכון לשנת 2016, ישראל עודנה מאופיינת בשיעורי עוני גבוהים. שיעור העוני גבוה במיוחד בקרב קשישים בשל מגוון סיבות, ביניהן פנסיות בסיס נמוכות. שיעורי התעסוקה בקרב גברים חרדים ונשים ערביות ממשיכים להיות נמוכים והיעדר תחרות בשוק המזון ומחירי הדירות הגואים מהווים נטל מתגבר.

השורה התחתונה

מוטיבציה ואימפקט