פרסומים - 2020

לפי התיקון המוצע, יוכלו מקימי חברות חדשות לבצע אימות זהות (ההכרחי במסגרת רישום חברה והתקנון שלה, בישראל ובעולם) לא רק באמצעות עורך-דין אלא גם באמצעים מקוונים וטכנולוגיים כמסלול אימות חלופי שיוצע במקביל לאימות בנוכחות עורך-דין. לעמדת המכון, הצעד המוצע יקדם את תחרותיות כלכלת ישראל ולא יפגע כלל בציבור. הוא יגביר צמיחה ויקל ויוזיל את רישום החברה. ראו את עמדת המכון שהוגשה לחברי ועדת החוקה, חוק ומשפט>>

לאחר שנים של ניתוח מדדי תחרותיות בינלאומיים מבוססי סקרים, בנה המכון מדד תחרותיות ייעודי, שייחודו בכך שהוא (1) מבוסס רק על מדדים כמותיים; ו- (2) בוחן אספקטים ייחודיים של כלכלת ישראל הנוגעים למגזרים השונים ולהבדלים בין הפריפריה למרכז. מדד זה נועד לסייע למוסדות, למקבלי ההחלטות ולגופים מחקריים באיתור מהיר ויסודי של נקודות התורפה והחוזקה הייחודיות לכלכלת ישראל, לבחון אפקטיביות צעדי מדיניות ולהציע פתרונות יישומיים מבוססי מחקר אמפירי לפתרון בעיות יסוד שורשיות בכלכלת ישראל.

למעלה משנתיים עורך המכון הישראלי לתכנון כלכלי מחקר מקיף וחלוצי בנושא שחיתות בשלטון המקומי, בשיתוף פרופ' דורון נבות מאוניברסיטת חיפה, התנועה לאיכות השלטון וגופים נוספים העוסקים בתחום. מטרת הפרויקט הינה גיבוש מערכת פתרונות שמתייחדת בצמצום מסיבי של השחיתות בד בבד עם התייעלות מערכת ההחלטות וקיצור הזמן לקבלת החלטות.

מחקר זה עוסק בחסמים העומדים בפני עסקים קטנים ובינוניים בדרכם לקדם חדשנות. במסגרת המחקר, המכון בוחן את היכולת של עסקים קטנים ובינוניים לפתח חדשנות, ואת התרומה של חדשנות זו לתחרותיות של העסקים ולכלכלת ישראל.

ההצדקה למעורבות ממשלתית בקביעת מחירים היא היעדר תחרות מחירים אפקטיבית, הגורמת לעליית מחירים. מחקר זה בוחן האם החלת פיקוח מחירים על מוצרי מזון מקלה על קמעונאים ויצרנים לתאם בינם לבין עצמם מחירים ובכך למעשה מובילה להתייקרות.

מחקר זה עוסק במטרות מדיניות מס בישראל ויכולתה לקדם יעדים כלכליים מדינתיים. במסגרת הפרויקט, נבקש להציע מבט רחב על הליקויים העיקריים במערכת המס בישראל – אחת המערכות החשובות והחיוניות לכלכלת המשק – ונבחן את הגורמים לחולשות אלו וכיצד ניתן לטפל בהן.