פרוייקטים בעבודה

יוקר המחייה בישראל משפיע על איכות החיים של כלל אזרחי המדינה. במחקר מוצג רקע היסטורי ותאורטי, המצב הנוכחי של יוקר המחיה והצעות מדיניות.

ביוני 2015 מונה מנכ"ל המכון, דרור שטרום, לעמוד בראש ועדה ציבורית-ממשלתית להגברת התחרות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים. ה"מנדט" של הועדה היה להגביר את התחרות בתחום האשראי מול הצרכנים החלשים ביותר – משקי הבית והעסקים הקטנים בישראל. המלצות הועדה אומצו בחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל שנחקק ב-2017. במשך השנים שלאחר מכן החלה הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים והקמת הבנק החדש. בנובמבר 2021 חוקקה הכנסת את חוק השוואת עלויות המאפשר שירות אובייקטיבי של השוואת עלויות פיננסיות עבור ציבור משקי הבית והעסקים הקטנים.

למעלה משנתיים עורך המכון הישראלי לתכנון כלכלי מחקר מקיף וחלוצי בנושא שחיתות בשלטון המקומי, בשיתוף פרופ' דורון נבות מאוניברסיטת חיפה, התנועה לאיכות השלטון וגופים נוספים העוסקים בתחום. מטרת הפרויקט הינה גיבוש מערכת פתרונות שמתייחדת בצמצום מסיבי של השחיתות בד בבד עם התייעלות מערכת ההחלטות וקיצור הזמן לקבלת החלטות.

ההצדקה למעורבות ממשלתית בקביעת מחירים היא היעדר תחרות מחירים אפקטיבית, הגורמת לעליית מחירים. מחקר זה בוחן האם החלת פיקוח מחירים על מוצרי מזון מקלה על קמעונאים ויצרנים לתאם בינם לבין עצמם מחירים ובכך למעשה מובילה להתייקרות.

מחקר זה עוסק במטרות מדיניות מס בישראל ויכולתה לקדם יעדים כלכליים מדינתיים. במסגרת הפרויקט, נבקש להציע מבט רחב על הליקויים העיקריים במערכת המס בישראל – אחת המערכות החשובות והחיוניות לכלכלת המשק – ונבחן את הגורמים לחולשות אלו וכיצד ניתן לטפל בהן.

מחקר זה עוסק בחסמים העומדים בפני עסקים קטנים ובינוניים בדרכם לקדם חדשנות. במסגרת המחקר, המכון בוחן את היכולת של עסקים קטנים ובינוניים לפתח חדשנות, ואת התרומה של חדשנות זו לתחרותיות של העסקים ולכלכלת ישראל.

מחקר זה עוסק במודל ההתאגדות הייחודי בשוק העבודה הישראלי ובהשלכותיו על מדדים כלכליים. במסגרת זו נבחן תפקידם של ועדי העובדים בחברות ממשלתיות מונופוליסטיות בכלכלת ישראל. במסגרת המחקר, המכון בחן את איכות ביצועי החברות הללו כפונקציה של התאגדות העובדים בהן את הפרודוקטיביות של גופים אלו ואת היכולת ליצור גמישות ניהולית לצד ביטחון תעסוקתי באופן שייעל את העבודה, יקטין עלויות לציבור ויצמצם חלוקה לא שוויונית.

לאחר שנים של ניתוח מדדי תחרותיות בינלאומיים מבוססי סקרים, בנה המכון מדד תחרותיות ייעודי, שייחודו בכך שהוא (1) מבוסס רק על מדדים כמותיים; ו- (2) בוחן אספקטים ייחודיים של כלכלת ישראל הנוגעים למגזרים השונים ולהבדלים בין הפריפריה למרכז. מדד זה נועד לסייע למוסדות, למקבלי ההחלטות ולגופים מחקריים באיתור מהיר ויסודי של נקודות התורפה והחוזקה הייחודיות לכלכלת ישראל, לבחון אפקטיביות צעדי מדיניות ולהציע פתרונות יישומיים מבוססי מחקר אמפירי לפתרון בעיות יסוד שורשיות בכלכלת ישראל.